SRMs, מסות בגודל קטן בכליה (פחות מ-4 ס"מ ≤ cT1a) נכנסות לקטגוריה של תת קבוצה של גידולי כליות עם פוטנציאל נמוך לממאירות ופוטנציאל נמוך עוד יותר לשליחת גרורות. בשל השימוש הגובר בטכניקות הדמיה שונות, האבחון של מסות מסוג זה הולך ועולה. במחקר הנוכחי נבדקו אפשרויות האבחון והטיפול הקיימות ונוגעות לנגעים מסוג זה.
עוד בעניין דומה
מחברי המאמר מדגישים כי למרות שהפוטנציאל הגרורתי הנמוך של SRMs ידוע, מחקרים אחרונים מראים כי 30% מ-SRMs שהוסרו בניתוח הם גידולים שפירים.
ביופסיית כליות היא כלי מרכזי שיש ליישם כדי לסייע באבחון טרם הטיפול (האפשרויות כוללות מעקב פעיל, אבלציה וניתוחים). מעקב פעיל אולי קשור להישרדות מעט נמוכה יותר אך נראה כי רוב שיטות ההתערבות מובילות לשיעורי הישרדות די דומים. בשנים האחרונות נעשתה התקדמות גם בטכניקות אבלציה פר-קותניות, וכעת הן כלולות במסמכי הנחיה שונים ורבים.
מחברי הסקירה מסכמים כי מעקב פעיל, ניתוחים הכוללים הסרה כליה מלאה רדיקלית או חלקית ואבלציה תרמית הם כל אפשרויות הטיפול ב-SRMs כאשר מבחינת הישרדות, יש לאפשרויות השונות תוצאות דומות אך עם תופעות לוואי שונות ולכן יש לבצע התאמה אישית של האופציות הטיפוליות.
מקור:


הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה

תגובות אחרונות