סרטן השד הוא הסרטן אשר מאובחן בשכיחות הגבוה ביותר והוא הגורם המוביל לתמותה קשורת סרטן בקרב נשים ברחבי העולם. Intermedinי(IMD) הידוע גם בשם Adrenomedullin 2י(ADM2) הינו פפטיד אנדוגני השייך למשפחת הפפטידים הקשורים לגן קלציטונין. פפטיד זה דווח כבעל תפקידים חשובים במספר סוגי סרטן, ובכללם סרטן השד.
עוד בעניין דומה
במחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Breast Cancer Research and Treatment ביקשו החוקרים לחקור כיצד IMD משפיע על התנהגות תאי סרטן השד. החוקרים ביקשו לחשוף את המנגנון הבסיסי של השפעות אלו, והאם לחסימה של IMD יש השפעה טיפולית כנגד סרטן השד. במחקר זה נעשה שימוש בשיטות של ריצוף טרנסקריפטום (Transcriptome sequencing - RNA-Seq), ניסויי ביולוגיה תאית, Western blot, אימונופרסיפיטציה ומודלים גידוליים של חיות.
תוצאות המחקר הדגימו כי בדגימות סרטן השד, הביטוי של IMD היה מוגבר באופן מובהק. עוד הודגם, כי רמת ה-IMD נמצאת בקורלציה חיובית לגרורות בבלוטות לימפה ולביטוי Ki67. ניסויי ביולוגיה תאית הראו ש-IMD מקדם צמיחה ללא עיגון (anchorage-independent growth), הגירה ויכולת פלישה של תאי סרטן השד. עיכוב פעילות IMD עם נוגדן חד שבטי אנטי-IMD, הודגם כמונע השפעות אלו. בנוסף, חסימת IMD הפחיתה את צמיחת הגידול באתר (in situ) והפחיתה באופן מובהק שליחת גרורות לריאות בסרטני 4T1 במסגרת ניסויים in vivo. ל-IMD תפקיד בפוספורילציה של Src-kinase, אשר משפעל שעתוק של אונקופרוטאין c-Myc (אונקופרוטאין עיקרי השולט בביטוי של גנים המקודדים לרכיבים ריבוזומלים). נתוני המחקר מצביעים על כך שייתכן ו-IMD מעורב בפלישה ושליחת גרורות של תאי סרטן השד, זאת באמצעות הגדלת ביוגנזה של ריבוזום ותרגום חלבונים דרך מסלול האיתות Src/c-Myc.
מתוצאות מחקר זה עולה כי IMD עשוי להיות יעד חדש לטיפול בסרטן השד.
מקור:


הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה

תגובות אחרונות